מִי אוהב אוֹתִי יותר מִמֶּנִּי?

לכל מקום אליו אלך, אלך אִתִּי

מאמר זה מעט יוצא דופן באופיו, קצר ותכליתי ורציתי לשתף בו.
אני מכיר בכך שהסיפור חלקי, אולי פרטיו לא מדויקים והוא מעט שטחי, אולם גם מסיפור כזה ניתן לדלות תובנה. היקום מוצא דרכים מגוונות להעביר אלינו את המסרים שברצונו למסור לנו, אם רק נקשיב, נתבונן ונהיה פתוחים לקבל!

מקור המאמר לא צפוי, זה לא בדיוק המקום ממנו אני נוהג או שהייתי מצפה לשאוב את מאמריי אבל, היקום מוצא דרכים… מדובר בכתבה צדדית שהתפרסמה בעיתון ידיעות אחרונות במדור "שעות נוספות" מאת סמדר שיר וכותרתה "הרי אני מקודשת לי".
מסופר בו על בחורה בשם, יסמין אלבי מיוסטון. יסמין הציבה לה למטרה להיות נשואה עד הגיעה לגיל 40 ומסיבות שונות לא עלה בידה לממש את החלטתה. יסמין לא נתנה לפרט שולי זה להרפות את ידיה ורעיון הבזיק במוחה, "הֵתחתן עם עצמי". וכאן מעידה היא על עצמה ואלו מילותיה: " ברור שבצעירותי חלמתי על חתונה רגילה, אבל בגילי ובמעמדי (כאשת עסקים בינלאומית) כבר הגעתי לתובנה שאהבה היא לא משהו שחייב להגיע מבחוץ. בימינו יש מקום לאהבה עזה שבאה מִבִּפְנִים. אני אוהבת את עצמי, אני אוהבת את היקום, אני אוהבת את החיים, אני אוהבת את בני משפחתי ואת כל החברים שלי" ואז היא שואלת " האם יש בעולם הזה אדם נורמלי כלשהו שיעז להגדיר אותי כאשה חשוכת אהבה?" ולסיום מכריזה היא "כל אדם רשאי להגשים את חלומותיו".

יסמין הובלה אל חופתה לצלילי השיר: "I believe I can fly"

לקרוא, ליהנות, להבין וליישם.

רפאל בר לב, צ'י קונג בירושלים

חזרה למעלה