"השלם גדול מסך חלקיו" (אפלטון/פרמנידס)

עקרונות הפילאטיס – מופעים של צ'י

מאמר מאת איריס ורפאל בר לב, ESIM - פילאטיס וצ'י קונג בירושלים:

 SYC_0385

פתיחה:

נהוג בזמן תרגול פילאטיס לבקש מהמתרגל לבצע מספר משימות כגון: נשימה, עבודה מתוך המרכז, דיוק במנח הגוף, דיוק בתנועת הגפיים, תנועה זורמת ועוד, והכוונה היא לקיימם במקביל על מנת להשיג את התוצאה האופטימלית האפשרית מהתרגול.

ניתן לראות שהפעילות המנטלית היא זו שאחראית להוציא לפועל וליישם כל אחת מהדרישות הנ"ל.

המתרגל המתחיל עובד קשה בְמובן מנטלי על מנת לנסות לחבר את מרכיבי ההוראה ולרוב מצליח לקיים זאת בצורה מִקטעית/טורית כי זהו אופן פעולת המחשבה. ככל שהמתרגל מיומן, התרחשות זו הופכת לידע מוטורי ו"מאפשרת" למתרגל לנדוד במחשבותיו למקום אחר. כלומר עקרונות הפילאטיס יהיו מיושמים אך המתרגל לא יהיה נוכח.

כיצד אם כן ניתן לקיים את עקרונות הפילאטיס, עקרונות חשובים למלאות ועוצמת התרגול, ללא מאמץ או כפייה, מתוך הרמוניה ורוגע, מתוך שחרור והרפיה מנטאליים ובמצב של נוכחות?

במערכות החינוך המוכרות אנו מותנים ללמידה במתכונת המקובלת: צבירת אינפורמציה המגיעה "מבחוץ"; מישהו שיודע ומעביר אוסף נתונים; התקדמות מסודרת במסלול קבוע וידוע מראש; הוספה מצטברת על בסיס יסוד שהונח בשלב הקודם; שינון; האינטלקט ככלי המרכזי להיסמך עליו; התאמה למסגרת וְקַבָּלַת ההוראה לעיתים קרובות ללא בחינה או חקירה עצמאית.

כל אלו מרכיבים של דרכי הלמידה המוטבעים בנו החל מהשלבים הראשונים לחברותנו בעולם. בכלים אלו אנו מתרגמים את העולם ובעזרתם אנו מגיעים גם ללמוד פילאטיס.
אין ספק שבעזרת כלים אלו ניתן להגיע לתוצאות מרחיקות לכת, אולם במקרים מסוימים הן עדיין חלקיות ומוגבלות. מרחב שלם של למידה (חושית, רגשית, אינטואיטיבית, קליטה מִיָּדִית, ידיעה וודאית שלא על בסיס ידע מוקדם, מודעות, תשומת לב וקליטה מקפת שמרחיבה את תפישת הזמן והמרחב) נותר במידה רבה חסום עקב הדומיננטיות של המחשבה ואופן הלמידה המתכונתי.

אחת ההשלכות מהאופן התבניתי בו אנו פוגשים בְתִרגול כגון פילאטיס וצ'י קונג הינה ההפרדה והחיץ הקיים בין המתרגל, הדבר אותו הוא מתרגל והקיום הפיזי שאנו מכנים הגוף.

עקרונות הפילאטיס מתוך נקודת המבט של ©ESIM

נשימה – Breathing

נשימה הינה המכנה המשותף לאדם לטבע וליקום. כל חי – נושם.
פעימת החיים הינה נשימה. נשימה הינה המצב המבדיל בין היות לחידלון. נשימה הינה אחד הרכיבים המסתורים ביותר המתקיים ומתרחש באורגניזם האנושי ובטבע בכללותו.

אין סוף תיאוריות, תרגולים וגישות מוצעות מתוך כוונה להתקרב ולפעול על ועם הנשימה; והיריעה קצרה מלהכיל אפילו מעט מההיצע הקיים.

לנשימה תִפקודים ומופעים רבים. הנשימה רגישה ומגיבה בקלות להשפעות שונות כגון: מצבי מתח והרפיה, מצבים מנטליים, מועקות פיזיות, שינויים במזג האוויר ועוד. אולם בעיקר רגישה הנשימה ומגיבה מידית לְשינויים ומסרים מנטליים, מודעים ושאינם מודעים. תכונה זו של הנשימה הופכת אותה לכלי גמיש ביותר בידיים מיומנות ואחראיות.

הנשימה הינה בין השאר האמצעי דרכו האנרגיה או הצ'י (במונחים של צ'י קונג) מתפזרת בגוף. נשימה מיועדת להגיע לכל החללים ולכל קצווי הגוף בנושאה עמה את האנרגיה היסודית הנחוצה לגוף לצורך קיומו התקין.

ניתן באופן רצוני לטעון את הנשימה באמצעים כגון דמיון, צליל, צבע ועוד, תוך ידיעה שהיא תישא אותם למקום המתבקש בגוף, או מהצד השני לשחרר באמצעותה רכיבים לא נחוצים מתוך הגוף.

הרבה תלמידים מדווחים על קושי או מועקה בנשימה כאשר תשומת הלב ממוקדת, גם אם רק בצורת קשב, לתהליך הנשימה. הסטת תשומת הלב מפעולת הנשימה תחסוך מתח מיותר. הנשימה הינה הליך תבוני ביותר ומתרחשת בצורה מיטבית כל עוד לא מתרחשת פעולה המשבשת את תפקודה הסדיר.

האפשרות של המתרגל להיות בקשב לנשימה מבלי לשבש את פעולתה פועל במיטבו כאשר הוא מלווה בתהליך של התקרבות, התבוננות ותשומת לב מעודנת ואשר טובל במצב של שקט ורגיעה.

נראה שאחד מהאתגריםהחשובים הניצב בפני המתרגל המתחיל והמתקדם כאחד, הינו מציאת הדרך התואמת אותו ביותר אשר בעזרתה יכול הוא להרחיב, לפתוח ולהעמיק את נשימתו. אחד המאפיינים המרכזים אצל האדם בתקופה המודרנית הינה נשימה שטוחה ורדודה וההשלכות הנובעות מכך על מצבו הפיזי והפסיכולוגי של הפרט מרחיקות לכת.

על מנת לעזור לנשימה לחזור לסדר הטבעי, העמוק והמאוזן שאליו היא שואפת על המורה והמתרגל ליצור את התנאים הנאותים לקיומו של מצב זה. תשומת לב פשוטה לתחושות של מתח והרפיה, יְכֹלֶת ליצור באופן מכוון ומודע סביבה של רגיעה ואיזון, עוזרים לנשימה לחזור ולמצוא את הנתיב שבו היא פועלת במיטבה. ניתן לדמות זאת לערוץ בו זורמים מים: בערוץ בו מתאפשרת זרימה פתוחה וחופשית ללא הפרעות ופיתולים זרם המים יהיה אחיד, רציף, מאוזן, ומלוא עוצמת הזרם תנוצל בכיוון הרצוי!

תִרגולים כפילאטיס וצ'י קונג המכוונים ליצירת מצבים מאוזנים הן ברובד הפיזיולוגי וחשוב מכך ברובד המנטלי, תורמים רבות להחזרת הנשימה למצבה הטבעי. בטבעי הכוונה לנשימה שקטה ויציבה, רחבה ועמוקה.

בטכניקות הצ'י קונג והפילאטיס הנלמדות במסגרת מרכז יסודות בירושלים תרגול הנשימה נעשה על ידי תהליך מעודן של הרפיה ומתן חופש לנשימה להתנהל בקצב, בעוצמה ובתדירות המתאימה לה ביותר בכל רגע נתון.

בצ'י קונג אנו מכירים ארבע רבדים של הנשימה היכולים להתקיים בו זמנית: רכה, דקה/עדינה, מאוזנת וארוכה. הכוונה היא לנשימה המזכירה את זו המתרחשת בשלב העמוק והרגוע של השינה: נשימה המגיעה לכל פינות הגוף, מרעננת ומחדשת אותו. נשימה שכזו אינה ניתנת להיות כפויה ולא ניתן להשיגה מתוך מאמץ! נשימה זו תלויה במצב השקט בו אנו נמצאים ומושפעת ישירות ממנו.

הנשימה נושאת עִמָּהּ את המזון הלא חומרי אשר הגוף זקוק לו לקיומו וכשנשימה זו הופכת לרגועה, עמוקה, רחבה ומקפת היא מקיימת את תפקידה באופן מֵיטָבִי.

©ESIM הינו לימוד האפשרות להרפות ולשחרר.

©ESIM מאפשר לחוות את הנשימה ברבדים עמוקים ביותר ועל ידי כך לרענן ולחדש את הגוף והנפש באופן יסודי ומקיף.

ריכוז – Concentration

על מנת לאפשר זרימה טבעית של תשומת לב ואנרגיה בגוף, עלינו לגלות מחדש את המשמעות הָאֲמִתִּית של ריכוז. עלינו להחזיר מסוגלות זו למצבה הטבעי ולמקומה הראוי ככלי יקר מציאות.

ריכוז, כנשימה, הינה התרחשות הסובלת מפירוש שגוי ועקב כך מקבלת עיוות.

עבור רובנו ריכוז מחובר עם התרחשות שיש בה מידה של מאמץ. מהו אם כן ריכוז שאינו תוצר של מאמץ ושאין בו מתח? כיצד ניתן למצוא מחדש מצב טבעי זה?

היום יותר מתמיד, בסביבה רבת גירויים ושינויים מהירים היכולת להתרכז או להתמקד חשובה לקיום מצב של איזון, רגיעה והתבוננות. יצירת מרחב שבמובנים רבים ישמש כחממה, במובן של מקום מוגן, מקום בו נבט צעיר יכול לצמוח בביטחון. במובן הפנימי, חממה הינה מקום בו מחשבה, רגש, תחושה, תשומת לב וחישה גופנית יכולים לקבל מרחב ביטוי חופשי, משוחרר והרמוני.

ריכוז/התמקדות הינם סוד העוצמה בִּפעולה.

עומדים לרשותנו מעט מאוד מקורות ללמידה וחיקוי בבואנו לטפח בתוכנו יכולת זו.

ריכוז/התמקדות דורשים זמן טיפוח והבשלה. תהליך ההיכרות עם יכולת זו בדרך כלל איטי ומושפע מגורמים שונים.

הנטייה השלטת היום לתוצאה מידית הופכת לאתגר את לימוד וטיפוח יכולת הריכוז וההתמקדות. שינויים סביבנו מתרחשים כהרף עין ומעט מאוד תהליכים מקבלים את הזמן הנחוץ להבשלה.

חשוב להכיר בכך שריכוז/התמקדות הינם תכונות/יכולות טבעיות, ולמידתן דורשת סבלנות, אורך רוח והתמדה.

ריכוז/התמקדות הינם כלי מרכזי להשגת המיטב מתִרגול פילאטיס וצ'י קונג. היכולת למקד את המחשבה והכוונה למטרה ברורה ומוגדרת ולשמר אותה אורך זמן.

ריכוז/התמקדות הינם חלק מרכזי במערך הלמידה המתקיים במרכז יסודות – פילאטיס וצי קונג בירושלים.

"The key to success in the line of all mental and spiritual achievement is CONTROL OF THE ATTENTION. The ability to concentrate and hold the attention upon any given point at will, and resist all diverting tendencies and desires, is an absolute necessity to high attainment and rapid progress. Happily this is an art that all may acquire by resolution and persevering effort. The very practice itself is a wholesome and efficient mental discipline."

Dr. J. H. Dewey, "The Way, the Truth and the Life"

מרכז – Centering

מרכז, קשור באופן הדוק ליכולת הריכוז/התמקדות. ניתן באופן כללי לומר שמרכז הינו המקום בו תשומת הלב והכוונה נמצאות יחד ברגע נתון.

ריכוז הוא הזרימה האקטיבית של תשומת הלב אל עבר מרחב כל שהוא. ברגע שזרימה זו מתמקדת בנקודה מסוימת – היא הופכת למרכז.

אפשר להבין עיקרון זה דרך אופן פעולת המצלמה ומיקוד העדשה: מיקוד העדשה באובייקט מסוים הופך את נקודת המוקד שמתקבלת למרכז שמובלט על פני רקע מטושטש. כך גם בעולם המנטלי/האנרגטי: המחשבה, הכוונה, הרגש, הדמיון – כאשר אלה מכוונים וממוקדים למטרה אחת – נוצר מרכז.  

לרוב אנו בוחנים מרכז מנקודת המבט של עולם התופעות ועולם החומר, מרכז ביחס לנקודות התייחסות אחרות במרחב, או מרכז ביחס למסה חומרית נתונה. אולם בעבודה פנימית כמו זו המתרחשת בתרגול ©ESIM פילאטיס וצ'י קונג בירושלים, מרכז הינו מצב מנטלי/אנרגטי אשר מתבטא בין השאר במופע גופני כמנח גוף, מרכז כובד, מתח והרפיה ועוד, אך בעיקר מתבטא במצב של בהירות.

מרכז, בהקשר בו אנו עוסקים כאן, הינו נקודה מנטלית בעלת יכולת ביטוי בגוף ובעולם החומרי (חשוב לציין שלאו בהכרח) ומיוצרת בכל רגע מחדש, בהווה על ידי תשומת ליבו של המתרגל.

על מנת להמחיש את חשיבות המרכז נֵעָזֵר בתיאור הבא: במהלך תרגול, מתבקש המתרגל לשמור את תשומת ליבו בנקודה א. נקודה זו הופכת עבורו כעת למרכז, ובמידה ותשומת ליבו מוסחת עקב אירוע חיצוני כל שהוא, נקודה חדשה זו הופכת כעת למרכז. אף על פי שהמתרגל עדיין מבצע את התנועות כמבוקש, המרכז שלו נמצא במקום אחר ונוצר פער ונתק בין המתרגל, תשומת ליבו, נקודת המרכז והדבר אותו הוא מבצע כעת.

תיאור זה מבטא ומשקף חלקים נכבדים בָּהִתְנַהֲלוּת השגרתית היום יומית של האדם היום. גירויים בלתי פוסקים המגיעים אל החושים מניעים ללא הרף את המרכז מנקודה לנקודה וההשלכות הנובעות מכך הן הרות גורל לחיי הפרט הן ברובד הפיזי והן ברובד המנטלי.

חלק מרכזי של הלימוד המתקיים במרכז יסודות בירושלים הינו החזרת נקודת המרכז אל מקומה הטבעי והנכון במרחב הפנימי של הפרט ורכישת היכולת להוציאה, לצורך עניין ספציפי, למיקוד חיצוני וזאת מתוך בחירה רצונית. בַאופן בו חיינו מתנהלים כיום ומתוך התייחסות לעוצמת הגירויים הניתכת עלינו בכל רגע נתון, שמירת המרכז, טיפוחו והזנתו אינה הליך מובן מאילו ורכישתו דורשת מידה לא מבוטלת של אומץ ועמידה בפרץ.

כאשר מרכז זה מתייצב ומשמש כנקודת עגינה, ניתן באופן רצוני להניעו במרחב הפנימי והחיצוני ולייצר, במובנים רבים בצורה הולוגרפית, מרכז לכאורה "חיצוני". לכאורה חיצוני, כי גם במרכז זמני זה, תשומת הלב, הקשב והמודעות היא נקודת המרכז האֲמִתִּית אשר כמו מוקרנת החוצה או מעתיקה את מקומה.

בחינה יותר מעמיקה למי שמעוניין לחקור נושא זה לעומק, עשויה לגלות שכל תא ותא בגוף האנושי הינו מרכז בפני עצמו, בעל מודעות שניתן לכנותה עצמאית, אך בשונה מהמודעות אותה אנו מכירים ומזוהים איתה כבלעדית, מודעות זו אינה בסתירה לסביבתה אלא בהרמוניה, תמיכה, השלמה, סדר ושיתוף מלא. כל זה מקיים כמו ייקום בזעיר אנפין, ובאותו אופן בו תופעה זו גדלה ומתפשטת עד אין סוף, כך היא גם הולכת וקטנה עד אין סוף וזו אחת הסיבות שאין כל אפשרות לגלות את החלקיק הקטן ביותר, הוא פשוט איננו קיים.

ניתן בהחלט לומר שאנו "מדלגים" בין כתובות IP שונות של מודעות המתרחשות בו זמנית והגשר המשותף לכולן זה השם בו הן מכונות והוא: אני.

דיוק – Precision

דיוק הינו מידת החופש שהמתרגל מעניק לעצמו להיות הוא בכל רגע נתון.

כמו בהגדרה הקודמת, מרכז, גם כאן תחילתו של דיוק הינו תהליך פנימי ואיכויותיו הינן איכויות פנימיות.

ניתן לראות זאת כחץ הנשלח למטרה. במידה והחץ קלע במדויק למטרה ניתן לומר שכל הרכיבים שנטלו חלק בתהליך פעלו בהרמוניה ובמשותף. בעולם הפנימי אנו חווים מצב זה של דיוק בהרגשה של התרוממות רוח, סיפוק, שמחה ועוד.

כאשר אנרגיה זו היא הכוח העומד מאחורי התרגול, רמת התרגול תלך ותעלה באופן מאוזן וקבוע. יותר ויותר תובנות וגילויים יהיו מנת חלקו של המתרגל.

הטעות הנפוצה הינה במדידת רמת ואיכות הדיוק רק על סמך ביטוי חיצוני ובזה אנו מחטיאים את העיקר ונותנים את הדגש לטפל. גם אדם שיכולותיו המוטוריות במידה מסוימת "מוגבלות" יכול להשיג ללא מאמץ רמה אופטימלית של דיוק אם רק ידע להשתמש בעקרונות שמרכיבים אותה ויתרה מכך, הוא יכול להשיג תוצאה זו אף מבלי להניד עפעף תרתי משמע.

הבסיס והמקור למופע החיצוני בעולם התופעות הינו מנטלי/אנרגטי.

לימוד והתקדמות המושתתים על עיקרון זה ומונחים על ידו, יביאו להתפתחות והתקדמות המתרגל על בסיס חוקים יציבים וודאיים. השיעורים המתקיימים במסגרת מרכז יסודות בירושלים נעים באפיק זה.

זרימה – Rhythm/flow

זרימה הינה מצב פנימי שמתקיימת בו תנועה חופשית והרמונית מנקודה לנקודה.

ניתן לראות זרימה כמופע של השתנות. כשמתרחשת זרימה חופשית מתאפשרת למתרגל תנועה קלה בין מצבים הכרתיים ופיזיולוגים שונים והתרגול נחווה ממספר נקודות מבט שונות בו זמנית.

זרימה מתאפשרת כאשר ההפרעות המשבשות תנועה טבעית ואחידה, מוסרות.

כחלק מתהליך הזרימה המתרגל לומד להכיר באפשרות של זה וגם זה כמצב רצוי על פני זה או זה.

זרימה וקצב הרמוני מהווים בסיס לארגון פנימי בעל סדר, איזון, רוגע, אחידות ועומק. ובקיצור  Alignment.

המצב הטבעי הינו מצב של זרימה, תנועה והשתנות מתמדת. אנו יודעים מתוך התבוננות בטבע, שבמקום בו זרימה טבעית זו משובשת מתחיל תהליך של ריקבון. אנו מכירים זאת בדוגמאות כגון זרימת המים באפיק הנחל או תנועת המזון במערכת העיכול.

זרימה וריתמוס/מקצב המתרחשים בְּתוֹאם מפיקים הרמוניה. כשתהליך זה מקבל ביטויי בגוף נולדת תחושה נעימה ביותר המזינה את הגוף וחודרת לרבדים העמוקים ביותר. זרימה הינה האלמנט המוזיקלי בתוך התרגול.

"ואף על פי כן, נוע תנוע" – גלילאו גליליי

"Movement is a medicine for creating change in a person's physical, emotional, and mental states".  Carol Welch

שליטה – Control

שליטה הינו מצב מנטלי של הרפיה.

על מנת שתיווצר שליטה מתוך הרפיה נדרש "בעל-בית". בעל-בית הוא מצב מנטלי של יציבות וביטחון שאינו מושפע מתנאים סביבתיים מִשתנים. ניתן למצוא דוגמא יפה למצב זה בעת רכיבה על סוס. כל מי שהתנסה ברכיבה זו יודע ששליטה מלאה על הסוס מושגת רק כאשר הרוכב רגוע, רפוי ומשדר יציבות ובטחון – Calm Assertive.

במצב זה מתקיימת נינוחות וזרימה הרמונית בתנועה, וכל העקרונות שהוצגו להל"ן מתאחדים לידי קיום תודעתי שלם.
הווייה זו היא כלי הרכב שיכול להוביל את המתרגל למחוזות ונופים חדשים בגופו ובתחושותיו.

על מנת שתתאפשר שליטה שאיננה תוצאה של מאבק או מאמץ אלא מאפשרת קבלה, התרחבות וההעמקה, נחוץ שהתקיים מצב הולך ומעמיק של הרפיה.

שליטה היא יכולת פנימית של וויסות ומוכנות לקבלה – Receptivity. במצב זה מתקיימים התנאים אשר מאפשרים למתרגל לנוע עם הדינמיקה הפנימית של התרגול מתוך הרמוניה.

…"since all Truth is simple; since every discovery man has made of Nature's way is simple; we are to infer that when we find the way to health, success and happiness it will be so simple that we shall be surprised that we did not always know it." (Henry Harrison Brown)

"Growth is a matter of receptivity" (Paul Ellsworth, Direct Healing)

איריס ורפאל בר לב, ESIM – פילאטיס וצ'י קונג בירושלים

חזרה למעלה