למה לנוע לאט???

מאמר מאת איריס בר לב:

                

אני שומעת לעתים קרובות שתי נקודות מבט על התנועה הסומטית:   
1. "אני מרגיש/ה כל כך הרבה יותר טוב לאחר השיעור, אבל הלוואי שהתנועות לא היו כל כך איטיות". 
2. "בהתחלה היה לי קושי עם נאיטיות, ועכשיו אני נהנה/ית לקחת את הזמן ולהרגיש את כל מה שמתרחש בגוף שלי."

החיים המודרניים מהירים.
אנחנו מוצפים במסרים שמעודדים מהירות: מחפשים לעצמנו מחשב מהיר, רכבת מהירה, פתרון מהיר…
אנחנו נדרשים למהירות החלטות, ומהירות תנועה. כשאנחנו לא מזדרזים ללחוץ על הגז ולנסוע כשהרמזור מתחלף לירוק כבר צופרים לנו מאחור… (ואולי אנחנו אלו שצופרים?..).
אנחנו משדלים אחרים למהר: "ילדים תזדרזו, אנחנו מאחרים…"

אז למה לנו לנוע לאט, אם החיים דורשים מהר?
כל ספורטאי לפני תחרות יודע: להכין את הגוף, להירגע, להיכנס פנימה, לנשום נכון, להתנתק, לראות בעיני רוחו את התוצאה הטובה ביותר. מערכת-העצבים נכנסת למצב של רגיעה, על מנת שבזמן אמת היא תגיב בְּמֵיטָבָהּ.
אם ספורטאי מגיע במצב של סטרס לתחרות: רמת הביצועים שלו יורדת, הזינוק שלו לא מדויק, התזמון שלו גרוע, והוא חשוף לפציעות ולמפח נפש. 

כן, לנוע לאט יכול לפעמים להיות "משעמם", אז למה לנוע לאט?
הגוף שלנו איננו רק אסופת שרירים ומוח שפוקד עליהם.
הוא מערכת שלמה האוגרת בתוכה זיכרונות, מאוויים, חלומות ושאיפה לנוע קדימה, לפגוש את הצרכים והרצונות שלנו, ולחוש סיפוק.
אם נעשה את זה תוך כדי ריצה מלווה ברמות שונות של סטרס, לא נוכל להבחין בדקויות, ונפספס הזדמנויות.

כי כאשר למוח יש זמן לשים לב דברים, וכאשר התודעה רגועה, אנחנו מסוגלים לווסת את הדרך בה אנו מרגישים, את הדרך בה אנו נעים, ואת הדרך בה אנו מגיבים.
♠ המוח מסוגל ללמוד הכול, אבל הוא מסוגל ללמוד רק דבר אחד כל פעם.
♠ תנועה בהילוך איטי מאפשרת למידה חדשה, מודעות אקטיבית, ואקטיביות מודעת.
♠ אם אתה תמיד זז מהר ו-"על אוטומט", למידה חדשה איננה יכולה להתרחש!
♠ לא אתה ולא המוח שלך מודעים למה שאינך יודע, ולמה שאינך יכול לחוש.

כאשר אנו נעים לאט ומתוך מודעות, אנו מאפשרים לעצמנו לשוב לתואם עם כל מה שמרכיב אותנו כ"סומה":  מחשבה, כוונה, רגש, תשומת לב, אכפתיות, סקרנות, ושמחת גילוי, רצון להשתנות. ומעל לכל – אפשרות להשתנות!
כאשר מתקיים תואם בין כל המרכיבים, ובהיעדר מאבק, שיפוט, תחרות, פחד, מאמץ או פשרה, אנו מגלים עבור עצמנו מקומות חדשים ורעננים בקיום שלנו, תודעתי ותנועתי גם יחד!

לאחר שכיילנו את כל המערכת הסומטית שלנו: הרגשית, שרירית, עצבית, מחשבתית – אנחנו מוכנים וערוכים לפגוש את החיים בדיוק בקצב הדרוש והנחוץ לכל מטלה ועניין.

קוצר רוח:   קוצר רוח זו סנסציה ששווה להקשיב לה.
האם אני קצר רוח לתנועה האיטית כי אני נמנע מלהקשיב לעצמי?
קשב לעצמי פותח אפשרות לגלות דברים חדשים:
♥  שרק אני הוא האחראי לעצמי
♥  שההרגלים שלי (שמסבים לי איזו שהיא טובת הנאה למרות אי הנוחות המלווה אותם) יכולים להשתנות!
♥  שאני מסוגל "לדבר עם עצמי" בשפה חדשה שתוביל אותי לדיוק ובהירות.

מי אהיה אז???
יתכן ותגלה שאתה מתקרב בהדרגה להיות האדם שאתה מעוניין להיות.

לסיכום:
אם אנחנו מעוניינים להתקדם במהירות על מנת לממש את מה שברצוננו להיות ולעשות, אנחנו חייבים לדעת איך לאתחל את המערכת שלנו על מנת שתהיה רעננה, מוכנה ומאוזנת לקראת החיים המלאים שבכוונתנו לחיות. אנחנו חייבים להרחיב את ספקטרום הבחירה!

הצעה לניסוי:
בפעם הבאה שאתה יוצא להליכה, שים לב לקצב הצעדים שלך. אל תשנה אותם, רק שים לב אליהם.
האם האגן שלך מתנדנד? האם הגב שלך נוקשה? מה אורך הצעד שלך? האם נוח לך? האם ההליכה מרגישה בטוחה? נוחה?
עכשיו האט את קצב ההליכה שלך ולחקור:
האם אני יכול לאפשר לאגן לנוע יותר? האם הגב שלי מתוח פחות? האם אורך הצעד קצר או ארוך יותר? והאם הוא מאפשר תנועה רבה יותר במרכז הגוף? האם זה משנה את תחושת הביטחון?
עכשיו, חזור לקצב הרגיל שלך: מה השתנה בתנועה? השתמש במה שהתגלה לך תוך כדי הליכה איטית כדי למצוא את הקצב המאפשר תנועה נוחה, רגועה, בטוחה ומהנה.

היו בטוב
איריס בר לב
0523-484-047

שיעורים קבוצתיים בימים:
שלישי וחמישי ב- 19:30 ,  רביעי 09:00

שיעור סומטי קליני – (טיפול סומטי)

חזרה למעלה