שיכחון חישה-מוטורית

מאמר מאת איריס בר לב:

שיכחון חישה-מוטורית (SMA – Sensory Motor Amnesia) אינם מחלה או בעיה רפואית אותה ניתן לאתר באמצעים של מכשור רפואי.
שיכחון חישה-מוטורית הוא מצב אשר בו המוח איבד באופן חלקי או מלא
בַּקָּרָהרְצוֹנִית של היכולת לחוש ולהניע שריר באופן חפשי
.

SMA  הוא הסתגלות למצב דחק – שהפך להרגל

זהו מצב הפיך הנלמד באמצעות התרגול-הסומטי

הסבר קצר:
לשרירים אין שליטה משלהם.
המוח ומערכת העצבים המרכזית הם שולטים על השרירים והתנועה.
השרירים מגיבים רק לאותות חשמליים המגיעים מהמוח ומערכת העצבים.
במילים אחרות –
שריר מגיב רק להוראה המגיעה מהמוח: או להתכווץ או להשתחרר.
בדיוק כפי שהמוח מסוגל ללמד את המערכת המוטורית שלנו לרכוב על אופניים, לזרוק כדור או לאכול בעזרת כפית, כך הוא גם מלמד אותנו להסתגל לרמות דחק.
הסתגלות זו באה לידי ביטוי ביציבה שלנו, באופן ההליכה שלנו, ובתנועה בכללותה.

הסתגלות למצבי דחק גורם לשרירים להתכווץ ולהישאר מכווצים.
מתח שרירי מצטבר הופך להרגל, והמוח למעשה שוכח כיצד לתת פקודה לשריר ולהירגע ולהשתחרר.
מצב זה נקרא שיכחון חישה-מוטורית: השרירים מצויים במצב של 'כיווץ כרוני' כי הם כל הזמן "בכוננות על", ואין מי שיאמר להם להירגע לחלוטין.

כאשר אנו לוקים בשיכחון חישה-מוטורית אנו מאבדים את היכולת הרצונית לשחרר ולהרפות שרירים ולאפשר להם לנוע באופן חפשי. דבר זה מתרחש ברמת המערכת-העצבית.

לשריר יש שתי פונקציות: להתכווץ ולהרפות.
כאשר פונקציות אלה לקויות, התוצאה תהיה כיווץ שרירי כרוני אשר מוביל להגבלה תנועתית, ליקוי יציבתי, חוסר איזון של השלד, וכאב (ברוב המקרים, אך לא תמיד).
שיכחון חישה-מוטורית הוא מצב בו השרירים מוחזקים במצב מכווץ והם אינם נחים ומשתחררים, אף לא בזמן השינה!

שיכחון חישה-מוטורית תמיד משפיע על המערכת הסומטית בכללותה, ושורשיה מצויים במרכז הגוף (בטן, מותניים וגב תחתון), באזורים בהם שרירים רבי עוצמה מקשרים בין חלל בית-החזה וחוליות עמוד-השדרה אל האגן – מרכז הכובד של הגוף.

כאשר שריר או חלק אחד של הגוף לוקה בשיכחון חישה-מוטורית, איבוד הבקרה המוטורית מביא לתגובת שרשרת בכל החיבורים בגוף, כלומר בכל חלקי המערכת-הסומטית.

שיכחון חישה-מוטורית יכול למשוך את השלד מחוץ למבנה האופטימלי שלו
שיכחון חישה-מוטורית יכול לגרום לכאבים מתמשכים
שיכחון חישה-מוטורית
משנה את האופן בו אנו נעים
שיכחון חישה-מוטורית משנה את האופן בו אנו תופסים את עצמנו
שיכחון חישה-מוטורית משנה איך-מה-וכמה אנחנו מסוגלים לחוש את עצמנו מבפנים
שיכחון חישה-מוטורית משנה את מה שאפשרי עבורנו לעשות או להיות!

שיכחון חישה-מוטורית מתפתח כתוצאה מהסתגלות לפציעות, תאונות, ניתוחים, מחלות או מצבי דחק רגשי או גופני חוזר או מתמשך, שהפכו להרגל.
מצב זה מאופיין בשרירים מכווצים הנעשים רגישים ונתונים יותר לכאב כתוצר לוואי של הגירוי העצבי המופעל עליהם.
שרירים אלה עלולים "להיחלש" בשל כיווץ מתמשך, ולגרום לתחושה של סרבול, מפני שאינם יכולים עוד לתאם תנועה יעילה.

שיכחון-חישה-מוטורית-ארוך-טווח  משמר חלוקת משקל לא שווה וחוסר איזון של מערכת השריר, המשפיע על השלד.
ביטוי של זה ניתן לראות במצבים כמו עקמת, בלט-דיסק, פריצת דיסק, בורסיטיס, שחיקת סחוס, ומצבים שונים המהווים פעמים רבות סיבה להחלפת מפרק ירך או ברך ולניתוחים בעמוד השדרה.

שיפור התקשורת בין המערכת-העצבית לבין השרירים, מאפשרת לרכוש מחדש חישה ובקרה-מוטורית על השרירים והתנועה בכללותה. ובמילים פשוטות: אנחנו שבים להיות אדונים למה שמתרחש בגופנו!

דרך התרגול-הסומטי אנו למעשה מכיילים את המערכת שלנו (מאתחלים אותה בכל פעם מחדש), במהירות, ולטווח-ארוך,
בכוחות עצמנו, וללא תלות ועזרים חיצוניים!

אין שום דבר מסתורי בכך – זה הכול במוח… ויש לנו היכולת "לשוחח" ולהעיר את המוח שלנו באופן ישיר ועצמאי!

שיטות טיפול מגוונות מיועדות לתת מענה לכאבי גב ומִפרקים: ניתוחים, זריקות ומשככי כאבים הם רק חלק מהרשימה, כשהשימוש במשככי כאבים רק גובר ועולה.
הגיוני היה להסיק שֶׁהַקִּדְמָה-הטכנולוגית תוביל לכך שהשימוש באמצעים אלה יביאו להפחתה בהופעה והישנות של כאבי גב ומִפרקים. אך מכיוון שאין זה כך עלינו להסיק שמשהו בגישה המערבית המסורתית לטיפול בסוגיה זו, חסר.
גישה זו מאופיינת בהתייחסות אל המופע/הסימפטום, ולא אל השורש,
כשהשורש הוא למעשה שיכחון חישה-מוטורית.

עלינו לחזור ולהתייחס אל עצמנו כאל סומה – כמכלול, ולא רק לטפל בגוף כפי שאנו נוהגים במכונה שהתקלקלה.

דוגמאות לביטוי של שיכחון חישה-מוטורית:
כאבי גב כרוניים
כאבים סכיאטים (הקרנות לרגל/יים)
כאבים במפרק-ירך/ברך
סינדרום פיריפורמיס
דרבן בעקב (Plantar fasciitis)
תסמונת מפרק הלסת (TMJ) והפרעות במערכת הלעיסה (TMD)
כאבי צוואר וכתפיים
סקוליוזיס (שאיננו מבני או מולד)
רגל אחת "קצרה" מהשנייה (כתוצאה מסיבוב באגן)

כיצד נפתור שיכחון חישה-מוטורית?
ששיכחון חישה-מוטורית הוא בעיה תפקודית נלמדת, ולפיכך יכולה להילמד מחדש!
המוח שהוא מרכז השליטה המוטורי, לימד את השרירים לְשַׁמֵּר כיווץ, ולכן המוח חייב להיות מעורב בלהכשיר בשנית את השרירים לשחרר ולהרפות.
ומפני שהשרירים לומדים רק על ידי תנועה, הם חייבים לעבור את הלמידה מחדש – דרך תנועה. 

ולכן מצב של שיכחון חישה-מוטורית לא יכול להשתנות באמצעות מתודה פסיבית.
בעוד טיפולים פסיביים יכולים להועיל (על ידי הגברת זרימת הדם, טיהור פסולת מהגוף וכדומה) ההקלה תהיה קצרת מועד.

לעומת זאת – יצירת חישה-מוטורית-תפקודית-מודעת (והיכולת לאתחל מחדש את המערכת העצבית-שרירית) נשארת איתנו, מפני שזו מיומנות נלמדת הנשארת ברשותנו, ויכולה לשרת אותנו בכל שעה שבה אנו זקוקים להשיב לעצמנו את האיזון והרגיעה.

איריס בר לב
0523-484-047

שיעורים קבוצתיים בימים:
שלישי וחמישי ב- 19:30 ,  רביעי 09:00

סדרה של 6 טיפולים סומטים קלינים

על מנת להשיב את  יכולת-החישה-המוטורית מומלץ לקבל מושג ברור יותר על מה זה להיות "סומה" (Soma), ומהם שלושת הרפלקסים שדרכם שיכחון חישה-מוטורית מקבל ביטוי.

 

חזרה למעלה