הפסקות התקשורת התכופות בעזה במהלך מלחמת ‘חרבות ברזל’ יצרו צורך עז בשיטת תקשורת חזקה ומאובטחת.
מוקדם במלחמה ספקיות הסלולר והתקשורת העזתיות קרסו ותושבי הרצועה נדרשו למצוא פתרון יצירתי בשביל להשאר מחוברים לרשת האינטרנט. הקליטה הסלולרית של ספקיות ישראליות מגיעה לחלקים נרחבים ברצועה, אך כדי להתחבר אליה יש צורך בכרטיס סים של חברה ישראלית – מצרך נדיר מאוד לדברי המקומיים.
תושבי הרצועה, עם הרבה עזרה מבחוץ, הצליחו לעקוף את הבעיה הזאת באמצעות טכנולוגיית eSIM. במקום להסתכן בהברחה פיזית של כרטיסי סים דרך ישראל או מצרים, משימה מאתגרת מאוד בימים אלו, אנשים מהעולם הערבי שלחו לעזתיים פרופילי eSIM הנטענים בתוך מספר דקות באמצעות סריקת ברקוד, ומשמשים כסים ישראלי (או באיזור רפיח – מצרי) לכל דבר. לפי דיווחים בתקשורת הזרה, לפחות 33,000 מכשירים בעזה חוברו לאינטרנט באמצעות הטכנולוגיה.
אז נכון, תקשורת זמינה ואיכותית כמו זו שמשתמשים בה ברצועה באמצעות הeSIM היא מצרך חשוב ביותר בזמני קיצון, ובתיאוריה יכולה לשמש גם כתקשורת טקטית לחמאס.
אבל – לא באמת. חשוב לזכור שכל המידע – מיקום, זהות המכשיר, דגם, ואפילו חיפושי האינטרנט והשיחות מועברות דרך החברה הישראלית אליה המכשיר מתחבר באמצעות הeSIM, מה שיעשה את החיים של גופי המודיעין בארץ הרבה יותר קלים. בכללי, טלפונים סלולרים הם אמצעי תקשורת טקטי גרוע מאחר והם קלים לזיהוי, ניתור, שיבוש ועוד אלף ואחת סיבות.
אפשרות אחרת היא להתחבר באמצעות eSIM לאנטנות מצריות שקרובות לרפיח, אך על פי דיווחים הקליטה חלשה מאוד ואינה עומדת בעומס המשתמשים.
חסרונות נוספים של הeSIM במקרה של עזה הוא שהוא קיים רק במכשירים חדישים יחסית שאינם נפוצים ברצועה, והעובדה שבכדי לבצע את החיבור הראשוני לרשת יש צורך באינטרנט.
לסיכום, טכנולוגיית הeSIM באמת עוזרת לחבר בין תושבי הרצועה ובין הרצועה לעולם.
אך לאור הסיבות שציינו, אנחנו מאמינים שהסכנה הגדולה ביותר שהחיבוריות הזאת טומנת היא בהפצת סרטוני תעמולה ולא כאמצעי מבצעי.
קרבות הסים – eSIM VS SIM – יתרונות, חסרונות והבדלים את כרטיס הSIM כולנו מכירים כבר שנים. כרטיס קטן המוכנס למכשיר נייד בכדי לספק לו
מכשירים תומכי eSIM מכשירים תומכי eSIM בדקו האם המכשיר שלכם מופיע ברשמית המכשירים התומכים! (סוד – זה בסדר גם אם הוא לא) יצרן דגם מספר
